הרגשתי היום כמו אמא טובה

המאמץ להפוך את הגלגל

הפסיכולוגית שלי אמרה, דיכאון זה כמו גלגל.
אני מנסה לגרום לגלגל הזה להתקדם בכיוון טוב וחיובי יותר.
במהלך המאמצים יש לי 3 חוקים:
1. לעשות את כל המאמצים לדבוק בשגרה ולו"ז (במקרה שלי, הלו"ז יותר בכיוון של רשימת משימות עם זמנים מוגדרים רק להתעוררות, ארוחות ושינה). חוץ מזה אני משתדלת לשלב בלו"ז גם עבודות של ריפוי בעיסוק, עיסוק בסדר וניקיון וגם קצת פעילות גופנית (מה שלא חסר עם פעוטה שמנסה ללכת).
2. לשמור על ההגיינה והטיפוח.
3. לצרוך תכנים חיוביים ומבדרים.

במהלך החוק השלישי אני עושה כל מיני דברים, לאחרונה סיימתי את העונה השלישית של מאושרות והיום גם ראיתי (בבית) את הסרט המעולה של "קדימה". הוא מצוייר, וממש עשה עבודה טובה לדעתי. חבל שאני לא יכולה לצאת החוצה ולשלם על כלל החוויה של הצפייה.

ריקמה של פיקאצו (הבת?) ותמונה שנצבעה עם טושים (💁).
כרגע אני ממשיכה לעבוד על הכרטיסיות לבת שלי והן מתקדמות לא רע. קצת מרגישה שאיבדתי חשק בכלל לעשות משהו בגלל הדיכאון אבל הצעדים בתחילת הפוסט כן עוזרים לי, כך אני מרגישה. מקווה מאוד שבעתיד הקרוב אוכל לשתף שאני מרגישה טוב עם הרבה אנרגיות וחשקים. או לפחות, קצת יותר.

💟

לאחרונה בעולם הרפואה והבריאות

סוף מרץ:
קצת חדשות טובות-
נחתם הסכם תנאי ההעסקה לאחים ולאחיות בבתי החולים בתקופת החירום- יהיה תקף עד סוף אפריל.
"במסגרת מתכונת העבודה הייחודית, במחלקות בתי החולים שבהן יוחלט להפעיל הסכם זה, האחים והאחיות יעברו לעבוד במשמרות של 12 שעות כדי להבטיח הפרדה מלאה לקבוצות של האחים והאחיות בכל מחלקה ובכל משמרת...כמו כן, סוכם שהצדדים יתכנסו עד 60 יום מתום ההכרזה על מצב החירום ויסדירו רטרואקטיבית את התשלום עבור ימי הבידוד והאשפוז של האחיות והאחים שנחשפו לחולי קורונה במסגרת עבודתם."
וגם החוקרים מהטכניון מצטרפים למאמצי המלחמה נגד הקורונה, "יותר מ-20 צוותים במעבדות הטכניון גויסו למאמץ למציאת פתרונות מהירים לאבחון, פיתוח חיסון, טיפולים ואמצעי מיגון לרופאים".

חוקרים מאיסלנד טוענים כי מצאו 40 מוטציות לנגיף הקורונה: "החוקרים ציינו שאלה שנדבקו באיטליה הציגו סוג מוטנטי אחד של הנגיף, בעוד שאלה שנדבקו באנגליה – שבעה מהם נכחו במשחק כדורגל אחד שם – הציגו סוג אחר ואלה שהגיעו מאוסטריה הציגו סוג שונה של נגיף מבחינה גנומית."
זה אומר שבמידה והממצאים האלה נכונים, אישרנו שהנגיף אכן עובר מוטציות וזה לא עניין של כמה שנים אלא אף בעונה אחת, מה שיכול להפוך לא רק את פיתוחי החיסון והטיפול ליותר מאתגרים אלא גם מציב סכנה של התפתחות ווראציה יותר אלימה של הנגיף. כרגע, הדרך היעילה ביותר שידועה לנו למנוע זאת, היא פשוט להשתדל כמה שפחות להידבק ולתת לו הזדמנויות להתרבות.

כרגיל, קיים מחסור בכוח אדם. כמובן שזה בתורו תורם לחששות לגביי היכולות של המדינה לעמוד מול המגיפה שהגיעה לארץ.
גם הבעיות עם הציוד והנחיות לא חסרות- לטענת ד"ר יואב יחזקאל: "ההנחיה הקיימת של משרד הבריאות למיגון צוותי הרפואה קובעת שבמגע עם חולה קל חשוד או במרפאה, המיגון הנדרש לזיהום טיפתי הוא מסיכה כירורגית, ולגבי חולים אחרים אין צורך להתמגן בכלל. רק במגע עם חולה קשה או במלר"ד יש להשתמש במסיכת N95.
וזאת לדעת: מסיכה כירורגית אינה מיועדת להגנה על החובש אותה אלא להגנת הסביבה מפני הרסס הטיפתי הנפלט מהחובש אותה, כפי שנעשה למשל בחדר ניתוח סטרילי. המיגון שמסיכה כירורגית מעניקה לחובש אותה מפני זיהום טיפתי חיצוני הוא 50%-75% בלבד, ותלוי מאוד באופן חבישתה שאינו מאפשר אטימה טובה של האוויר מלזלוג סביבה.
מסיכה כירורגית אינה מגנה בכלל מפני הדבקה אוירוסולית. מסכת N95, לעומתה, מגנה על החובש אותה ברמה של 95% הן מזיהום טיפתי והן מזיהום אוירוסולי..."

מאמר מעניין של אלכס דורון בדוקטורס אונלי שמתייחס למלחמה הקרה בין רוסייה למערב והקשרה למגפת הקורונה ולאיידס.

💬

Bandori + Love live

פוסט לכבוד יום ההולדת של התאומות סאיה והינה 💕
למשחק הקצב היפני הפופלארי לסמאטפון Band dream: girls band party (או בקיצור: BANDORI) מלאו לאחרונה 5 שנים. מלבד אירועי מעריצים הן ביפן והן במשחק עצמו אנחנו זוכים לקבל שתי להקות חדשות בקרוב:
MORFONICA
או בקיצור מוניקה (לול), להקה בסטייל פופ-קלאסי (אפילו יש אחת שמנגנת בכינור בשם רוי).
קבלו אותן

יא.
טוב נראות מגניב סה"כ, וההופעה שלהן גם אחלה.
וללהקה השנייה-
RAISE A SUILEN
שמוכרת כבר זמן מה לפאנדום, לא סתם הלהקה נראת כמו ברדק אחד גדול, היא אשכרה הוקמה מסוג של ג'גלינג דמויות מוזר. בגדול היא יותר בקטע של שירי מעדונים... או... משהו... כזה...

עדיין סוג של מגניבות I GUESS.

💓💓💓

לנושא הבא שלנו, המשחק החדש של לאב לייב סוף סוף הושק רשמית!

משחק הקצב המפורסם אם לא ה-, לסמאטפון, יצא בגרסא חדשה שכוללת את שתי הלהקות האיידוליות היפניות המוכרות מהמשחק המקורי מיוז ואקוואז, יחד עם להקה חדשה עם השם הסופר מקורי ניג'יגאקו, שזה נותן לנו סה"כ 27 דמויות להנות מהן וכמה עשרות שירים ישנים וחדשים, חלקם מוגשים לנו בגרסא של הופעה תלת מימדית.
ולמי שתהה, הגרסא המקורית עדיין קיימת (אם כי הבנתי שלא לנצח).

💓💓💓

פרוייקט חדש עבור הילדה + אפליקציה מומלצת לפעוטות

בימים האחרונים התחלתי לעבוד על פרוייקט חדש, כרטיסיות לימודיות לילדה-

התכנון הוא לצבוע ולניילן, ואז לחבר אותן יחד בטבעת שלא יתפזרו לה.
אני מתכננת לעשות כרטיסיות דומות בסגנון עם תמונות מצולמות של חפצים ואנשים אמיתיים כדי שיהיה לה יותר קל לתקשר וללמוד מילים.
מי שעוקב יודע שטליה בעצם בת שנה, אז למה אני מכינה כאלה דברים לילדה בת שנה? זה פשוט, הבת שנה הזאת ממש אוהבת אותיות וספרים... אני פשוט מכינה לה משהו שאני חושבת שתהנה ממנו (ולי תהליך ההכנה מהנה עצמו).

התקדמות ביצירות

גובליין- גמור

תכנון על נייר של ריקמה

התחלה של הריקמה

כנס הארוקון 2020

לי ולבעלי יש מנהג להתנדב כמעט כל כנס של אמא"י (ארגון אנימה מנגה ישראל) באחד מתפקידי הסגל. המנהג כנראה יגנז בשנים הקרובות, לפחות עד שנוכל להתנהל טוב יותר עם טליה הקטנה (בת שנה), אבל עד לאחרונה קיימנו אותו נאמנה.
גם השנה בעלי היה הא. מודיעין, ואני שוב פעם לקחתי חלק מהצוות נגישות הנפלא.
אך אבוי, הגיעה הקורונה. חלק מהסגל נאלץ לבטל את הגעתו ליום הכנס מסיבות רפואיות ומקצועיות, ואני נשארתי צוות של איש אחד במקום השלישייה שהייתה. כל זאת עם תינוקת על הידיים וצינון בועט בנחיריים.
היה קשה, לא אשקר. טליה גם הקיאה במהלך הדרך לירושלים (יש מצב שבגלל השינויים בלחץ האוויר כי הרגישה בסדר גמור לאחר מכן), אבל חוץ מזה הייתה ילדה מאוד טובה. אני, עם האוטיזם והחולי שלי, התעייפתי מאוד מהר... מפה לשם, אשמח מאוד לדעת איפה אפשר להשיג כתר כדי לשים על הראש של בעלי המלך שהצליח להשתלט על הסיטואציה למרות התפקיד שלו כאחראי צוות מודיעין, ואפילו אפשר לי להסתובב מעט בכנס ולהנות מהדוכנים.
מעבר לכל השופינג המהנה שעשיתי, ומפגש עם אנשים טובים שלא ראיתי הרבה זמן, היה דוכן אחד מסקרן של פתיחה בקלפי טארוט. משהו משך אותי להתיישב בו ולשאול את הפותחת לגביי שאלה שהעסיקה אותי מזה זמן רב, וזאת סוגיית הלימודים והקריירה שלי.
הרבה דברים נכונים נאמרו סביב החפיסה, אך אקצר ואומר, הקלפים בגדול המליצו לי להישאר בדרך שבחרתי (רפואה משלימה). אני לא יודעת אם זאת ההמלצה הנכונה, אבל אחרי מחשבה החלטתי שאם אוכל לקבל עזרה להשלים את הלימודים, אז באמת אנסה לסיים את המסלול נטורופתיה ואם אצליח- גם אנסה להתקבל ללימודי פסיכותרפיה אומנותית, ובעצם לשלב עם שניהם כמטפלת פסיכותרפיסטית. הכיוון שלי כרגע הוא, משחק ואומנות, כי זה גם הדברים שמעניינים אותי- ואם אוכל להשתמש בהם כדי לעזור לאנשים לעזור לעצמם, זה יהיה נפלא מבחינתי.
מי יודע, אולי גם בגלל שאני על הספקטרום בעצמי, זה גם יתן לי כמה נקודות בכל הנוגע לעזרה לחבריי על הספקטרום. למרות שכולנו עדיין אנשים שונים, לחלוק קשיים והשקפות עולם זהות יותר משל אנשים שלא על הספקטרום בהחלט יכול להוות נקודת גישור טובה, ואולי אף יקל על שנינו בתקשורת? 
אין לדעת אלא אם ננסה, אני מניחה.
מהכנס חתכנו מוקדם והגענו הביתה בשלום. הימים שאחריי היו קשים עבורי כי זה כלל גם התאוששות מהכנס, התאוששות שהיא לא פשוטה לאף אחד. אני בכלל בהלם שבעלי נסע לעבודה אבל הוא טען שזה מה שעוזר לו להתאושש. אני מניחה שיש בזה משהו, עבודה זאת אחרי הכל הסמל שלו לשגרה, והוא אוהב את מקום העבודה שלו. אולי, אם יום אחד גם לי יהיה מקום כזה, אשאף גם ללכת אליו כדי להתאושש, ולא רק לרבוץ במיטה בבית.
אבל הדרך לשם כנראה עוד ארוכה. יום אחרי הכנס קיבלתי את האבחנה  הרשמית שלי מבית אחד- אוטיזם בדרגה 1 עם הפרעת דיכאון מז'ורי והפרעת חרדה. יופידי, יופידו... 😓