יום שישי, 20 במרץ 2020

Bandori + Love live

פוסט לכבוד יום ההולדת של התאומות סאיה והינה 💕
למשחק הקצב היפני הפופלארי לסמאטפון Band dream: girls band party (או בקיצור: BANDORI) מלאו לאחרונה 5 שנים. מלבד אירועי מעריצים הן ביפן והן במשחק עצמו אנחנו זוכים לקבל שתי להקות חדשות בקרוב:

MORFONICA
או בקיצור מוניקה (לול), להקה בסטייל פופ-קלאסי (אפילו יש אחת שמנגנת בכינור בשם רוי).
קבלו אותן


יא.
טוב נראות מגניב סה"כ, וההופעה שלהן גם אחלה.
וללהקה השנייה-
RAISE A SUILEN
שמוכרת כבר זמן מה לפאנדום, לא סתם הלהקה נראת כמו ברדק אחד גדול, היא אשכרה הוקמה מסוג של ג'גלינג דמויות מוזר. בגדול היא יותר בקטע של שירי מעדונים... או... משהו... כזה...

עדיין סוג של מגניבות I GUESS.
💓💓💓
משחק הקצב המפורסם אם לא ה-, לסמאטפון, יצא בגרסא חדשה שכוללת את שתי הלהקות האיידוליות היפניות המוכרות מהמשחק המקורי מיוז ואקוואז, יחד עם להקה חדשה עם השם הסופר מקורי ניג'יגאקו, שזה נותן לנו סה"כ 27 דמויות להנות מהן וכמה עשרות שירים ישנים וחדשים, חלקם מוגשים לנו בגרסא של הופעה תלת מימדית.
ולמי שתהה, הגרסא המקורית עדיין קיימת (אם כי הבנתי שלא לנצח).

💓💓💓

יום חמישי, 19 במרץ 2020

פרוייקט חדש עבור הילדה + אפליקציה מומלצת לפעוטות

בימים האחרונים התחלתי לעבוד על פרוייקט חדש, כרטיסיות לימודיות לילדה-
התכנון הוא לצבוע ולניילן, ואז לחבר אותן יחד בטבעת שלא יתפזרו לה.
אני מתכננת לעשות כרטיסיות דומות בסגנון עם תמונות מצולמות של חפצים ואנשים אמיתיים כדי שיהיה לה יותר קל לתקשר וללמוד מילים.
מי שעוקב יודע שטליה בעצם בת שנה, אז למה אני מכינה כאלה דברים לילדה בת שנה? זה פשוט, הבת שנה הזאת ממש אוהבת אותיות וספרים... אני פשוט מכינה לה משהו שאני חושבת שתהנה ממנו (ולי תהליך ההכנה מהנה עצמו).

יום רביעי, 18 במרץ 2020

התקדמות ביצירות

גובליין- גמור

תכנון על נייר של ריקמה

התחלה של הריקמה

יום שבת, 14 במרץ 2020

כנס הארוקון 2020

לי ולבעלי יש מנהג להתנדב כמעט כל כנס של אמא"י (ארגון אנימה מנגה ישראל) באחד מתפקידי הסגל. המנהג כנראה יגנז בשנים הקרובות, לפחות עד שנוכל להתנהל טוב יותר עם טליה הקטנה (בת שנה), אבל עד לאחרונה קיימנו אותו נאמנה.
גם השנה בעלי היה הא. מודיעין, ואני שוב פעם לקחתי חלק מהצוות נגישות הנפלא.
אך אבוי, הגיעה הקורונה. חלק מהסגל נאלץ לבטל את הגעתו ליום הכנס מסיבות רפואיות ומקצועיות, ואני נשארתי צוות של איש אחד במקום השלישייה שהייתה. כל זאת עם תינוקת על הידיים וצינון בועט בנחיריים.
היה קשה, לא אשקר. טליה גם הקיאה במהלך הדרך לירושלים (יש מצב שבגלל השינויים בלחץ האוויר כי הרגישה בסדר גמור לאחר מכן), אבל חוץ מזה הייתה ילדה מאוד טובה. אני, עם האוטיזם והחולי שלי, התעייפתי מאוד מהר... מפה לשם, אשמח מאוד לדעת איפה אפשר להשיג כתר כדי לשים על הראש של בעלי המלך שהצליח להשתלט על הסיטואציה למרות התפקיד שלו כאחראי צוות מודיעין, ואפילו אפשר לי להסתובב מעט בכנס ולהנות מהדוכנים.
מעבר לכל השופינג המהנה שעשיתי, ומפגש עם אנשים טובים שלא ראיתי הרבה זמן, היה דוכן אחד מסקרן של פתיחה בקלפי טארוט. משהו משך אותי להתיישב בו ולשאול את הפותחת לגביי שאלה שהעסיקה אותי מזה זמן רב, וזאת סוגיית הלימודים והקריירה שלי.
הרבה דברים נכונים נאמרו סביב החפיסה, אך אקצר ואומר, הקלפים בגדול המליצו לי להישאר בדרך שבחרתי (רפואה משלימה). אני לא יודעת אם זאת ההמלצה הנכונה, אבל אחרי מחשבה החלטתי שאם אוכל לקבל עזרה להשלים את הלימודים, אז באמת אנסה לסיים את המסלול נטורופתיה ואם אצליח- גם אנסה להתקבל ללימודי פסיכותרפיה אומנותית, ובעצם לשלב עם שניהם כמטפלת פסיכותרפיסטית. הכיוון שלי כרגע הוא, משחק ואומנות, כי זה גם הדברים שמעניינים אותי- ואם אוכל להשתמש בהם כדי לעזור לאנשים לעזור לעצמם, זה יהיה נפלא מבחינתי.
מי יודע, אולי גם בגלל שאני על הספקטרום בעצמי, זה גם יתן לי כמה נקודות בכל הנוגע לעזרה לחבריי על הספקטרום. למרות שכולנו עדיין אנשים שונים, לחלוק קשיים והשקפות עולם זהות יותר משל אנשים שלא על הספקטרום בהחלט יכול להוות נקודת גישור טובה, ואולי אף יקל על שנינו בתקשורת? 
אין לדעת אלא אם ננסה, אני מניחה.
מהכנס חתכנו מוקדם והגענו הביתה בשלום. הימים שאחריי היו קשים עבורי כי זה כלל גם התאוששות מהכנס, התאוששות שהיא לא פשוטה לאף אחד. אני בכלל בהלם שבעלי נסע לעבודה אבל הוא טען שזה מה שעוזר לו להתאושש. אני מניחה שיש בזה משהו, עבודה זאת אחרי הכל הסמל שלו לשגרה, והוא אוהב את מקום העבודה שלו. אולי, אם יום אחד גם לי יהיה מקום כזה, אשאף גם ללכת אליו כדי להתאושש, ולא רק לרבוץ במיטה בבית.
אבל הדרך לשם כנראה עוד ארוכה. יום אחרי הכנס קיבלתי את האבחנה  הרשמית שלי מבית אחד- אוטיזם בדרגה 1 עם הפרעת דיכאון מז'ורי והפרעת חרדה. יופידי, יופידו... 😓

יום שבת, 7 במרץ 2020

פרוייקטים יצירה

למי שפחות מכיר אותי, אני תמיד עובדת על פרוייקט יצירה כל שהוא, פשוט פחות מפרסמת אותם. מנסה לעודד את עצמי לעשות את זה יותר.
כרגע אני עובדת על כמה במקביל: סריגה קרושה- גרביים לבת שלי, סריגה 2 מסרגות- שמיכה לבת שלי, גובליין מודפס, צביעה בחוברת צביעה למבוגרים וצביעת תמונת קנבס (על אותו קונספט של צביעה למבוגרים). חוץ מהגובליין והצביעה של החוברת, כל שאר הפרוייקטים הם פעם ראשונה שלי לסוגים האלה (כמובן עם ניסיון קודם בסריגה וצביעה בכללי...).
הפעם אציג איך בינתיים התקדמתי בגרביים ובתמונת הקנבס-

מקווה שבימים הקרובים אזכה לעלות פוסט עם התוצאות הסופיות.

יום שישי, 6 במרץ 2020

היום בכותרות- רפואה ובריאות.

מלחמת המשרדים הממשלתיים מחריפה- משרד האוצר נגד ההפחדות של משרד הבריאות.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3798536,00.html
חלק מהפתרונות שמציעים הם בידוד ביתי וניתור מרחוק על מנת לצמצם את העומס על בתי החולים והצוותים.
יש להזכיר שהקורונה מתפשטת מאוד יעיל לכן יש מקום לחשש שהמערכת הרפואית בישראל תקרוס אם רף החולים יחצה מספר מסויים-
https://doctorsonly.co.il/2020/03/186111/?utm_source=mailchimp&utm_campaign=2207573&utm_campaign_name=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA%2006-03-2020
מחסור הולך ומחמיר בכל העולם כתוצאה מהמגפה.
הצד החיובי, עד היום נחשף המון מידע שימושי על הנגיף, אם כי עדיין יש עוד מה לגלות.
דיסקליימר: עצם העובדה שאינך נמצא בקבוצת הסיכון *לא* אומר שאתה לא יכול להידבק, אלא שסיכוייך לחלות נמוכים. כך למשל, ילדים ונשים אינם נמצאים בקבוצת סיכון לקורונה, אך מבוגרים ומעשנים כן. מכאן, אם אתה ילדה בת  13 שמסתובבת בסביבה נקייה יחסית, הסיכויים להידבק מנשא- נמוכים משמעותית מסיני בן 70 שהוא מעשן כרוני וחי בבייג'ין.

בנושא רפואי אחר, מחקר שבוצע באוניברסטאות בניו יורק מעריך כי נשים עם התקן תוך רחמי הורמונאלי בעלי סיכוי גבוהה יותר לממאירות מדרגה גבוהה מאשר נשים עם התקן תוך רחמי נחשתי.
https://journals.lww.com/greenjournal/Fulltext/2020/02000/Relative_Risk_of_Cervical_Neoplasms_Among_Copper.11.aspx
המחקר הובא לידיעת הציבור בעברית ע"י מערכת דוקטורס אונלי.


יום חמישי, 5 במרץ 2020

הקריאה האחרונה-
The Little Trashmaid
ווב קומיקס חמוד ללא מילים שמספר על חייה של בת ים שחיה באוקינוס המדהים והמזוהם שלנו. הקומיקס החצי קומי חצי אירוני מפורסם קבוע באתר WEBTOON וניתן ללחוץ על התמונה הבא לקריאה:


(ניתן להגיע לקומיקס בלחיצה על התמונה.)
מאוד נהנתי מהקומיקס והציורים הנחמדים, וממליצה עליו בחום לכל מי שנמשך לקומיקס ורוצה לרפרף במשהו קליל (או לכותבים ברשת שמחפשים על מה לעשות קליקבייט).

יום שני, 2 במרץ 2020

מדוע שמתי "מחל"?



שאלה שנשאלה בקבוצת "כל התשובות נכונות" בפייסבוק (קישור לפוסט כאן-דפדפן מחשב-).
תכלס עניתי לדעתי תשובה לא רעה לגביי דעתי האישית, אז אפרסם גם פה בבלוג.

אז, הסיבה למה הצבעתי ככה.
בבחירות האחרונות היו לנו 9 רשימות שהשתתפו סה"כ, אני אתחיל מהרשימות שאני הכי פחות מתחברת אליהם ואמשיך עד לרשימה שבחרתי (ולמה):
1. ש"ס- אני לא דתייה אורתודוקסית ולא ספרדייה, והם לא מייצגים כמעט שום אינטרס שלי (אפילו ההפך). בעיניהם אני לא נחשבת אפילו ליהודייה או לאזרחית כנראה. נקסט.
2. יהדות התורה- כמו ש"ס רק עם יותר אשכנזים.
3. ימינה- אפילו שמי שמככב בראש הרשימה הזו השתדל כמיטב יכולתו לכבות את השריפות סביבם, השקפת עולם גזענית קשה לשנות וקשה לשכוח את פליטות הפה הפוגעניות שלהם לא משנה איזו פרשנות הם יתנו להן. שזה חבל, כי יש שם הרבה אנשים צעירים ומוכשרים, אבל כנראה הם צריכים עוד קצת זמן להתבשל בטמפ' הנכונה.
4. עוצמה יהודית- אין לי עליה דעה אפילו כי היא כוללת רק 4 מועמדים ואובייסלי לא תעבור את אחוז החסימה...
5. ישראל ביתנו- אם לדבר על למכור את הבית בתמורה לסילודקה...
6. הרשימה המשותפת- אני ממש בעד שילוב אזרחים ממוצא ערבי במדינה, אבל פחות בעד שילוב מחבלים במדינה, מה שחלק מהאנשים ברשימה זו תומכים. פלוס, אותה סיבה כמו 1-3, לא מייצגים את האינטרסים שלי כאזרחית.
7. העבודה-גשר-מרץ- סיבה דומה לשש. אני שייכת לאסכולה שמאמינה שאם ניתן שטחים לארגוני טרור זה רק יעלה לכולנו ביוקר, ולצערי חלק מהאנשים (לא כולם) דווקא כן בעד הפתרון הזה "למען השלום". שוב, הנאביות הזאת לא מייצגת אותי. אם רק לא היה את הקטע הזה, הייתי שוקלת ברצינות להצביע להם.
8. כחול-לבן- הכל כביכול מושלם במפלגה הזו- מרכז, חברתית, מובילים אותה אנשים ששירתו את המדינה ומכירים את הפוליטה... ודווקא בגלל זה, היא מלכודת דבש. כולנו ראינו את ההתנהלות של גנץ, רובנו הבנו מה האופי של לפיד. אותי אישית זה מפחיד. ראיתי את ההייפ הזה כבר קורה בעבר, וזה הסתיים רע, בכך שנכנסנו למלחמה עם הפסדים וראש ממשלה שהתפטר ועכשיו יושב בכלא. עם כל הסלידה שיש לאנשים מביבי, חייבים להודות שהוא בחיים לא הרשה לעצמו להגיע לכזו רמה בכל כך מעט זמן.

ולמפלגה שהצבעתי- ליכוד.
קודם כל, אם הייתי פוסלת גם את ליכוד, לא היה לי כבר למי להצביע. צריך לעשות פשרות בחיים, ובחרתי להתפשר פה על זה. למה אני החלטתי שדווקא על החבורה הזו אני סומכת? לדעתי הטבלה הזו של חלק מהאישים היותר פעילים במפלגה יכולה להציג את דעתי הכי טוב:

ואם "לתמצת" ו"לעמל"ק":
הסיבה שהצבעתי לליכוד היא כי, יחד עם העובדה שלא מצאתי אף מפלגה שהרגשתי שבאמת מייצגת אותי, והייתי צריכה בסופו של דבר לבחור במשהו (לא מחובבי הפתק הלבן, חבל על הנייר ועל הזמן של סופרי הקולות)- שאני מאמינה באנשים, שידעו לנהל את המדינה כראוי, גם אם זה לא תמיד לטעמי. בסופו של דבר, כדי שמדינה תתפקד, חשוב שהיא תהיה טובה עבור הרוב החזק והעובד, ולא תמיד כולנו נכנסים לקטגוריה הזו. אפילו אני לא נכנסת לקטגוריה הזו. אבל אם אני רוצה אפילו סיכויי קטן של הישרדות, אני תלוייה ברוב הזה, אז עדיף שלו יהיה טוב ולי פחות טוב להרבה זמן מאשר שלי יהיה טוב למעט מאוד זמן.
אני מאמינה שהאנשים בליכוד משתדלים לנהל מדינה לטובת הרוב הזה. ובסופו של דבר, היכולת שלהם עולה על כל מצע או אידיאלוגיה אחרת.
האם אנחנו נמשיך להתנהל תחתם גם בעתיד... האמת שזה תלוי בעיקר בערבים. העתיד שלנו די נמצא בידיים שלהם. כל עוד הם נותנים לטרוריסטים לבעבע בתוכם בלי חוק וסדר, לא יהיה שום שלום ולכן ממשלת שמאל לא תהיה רלוונטית אלא אם נהיה במצב רוח לאומי כזה של הרס עצמי (נקווה שלא). אבל נראה שגם אצל הערבים, אנשים מתחילים להתעורר, אולי. נקווה. אולי כשהמשיח יבוא.

🚮