סיימתי לקרוא את "האדם מחפש משמעות- מבוא ללוגותרפיה" של ויקטור פראנקל (היה פסיכיאטר וניורולוג יהודי ניצול שואה). מרתק ולעניין, מומלץ למי שמתעניין בפסיכותרפיה וקאוצ'ינג.
כמה הערות אישיות שרשמתי לעצמי בעקבות הקריאה:
1. לאדם יש צורך במשמעות בחייו. משמעות ניתן למצוא דרך האחריות בחייו (תפקידיו, מטלותיו, דברים שרק הוא יכול להגשים ולעשות), לרוב אלו הקשורים בבריות אחרות או בחוויות בעלות ערך אינדיווידואלי. ניתן למצוא גם ביחסי אהבה- אלו החיים (ולפעמים אף, שלא נדע, מתים) למעניהם. וניתן גם לפעמים למצוא אף בסבל- הסבל כהקרבה למען מישהו, הסבל למען האל, או אפילו למען עצמנו (התחזקות, התחשלות, הוכחה לחיים שבנו).
2. לוגודרמה- האם חיינו באמת כישלון כפי שלפעמים נדמה לנו? אימוץ נקודת מבט חיצונית עליהם, כאילו היו חייו של אדם אחר, אולי יגיד לנו אחרת.
3. "כוונה פאראדוכסית"- כאשר הפחד מגשים את עצמו או מחשבה מונעת מאיתנו להגשים רצון מסויים (לדוג' הפחד מנדודי שינה גורם לנדודי שינה או הפחד מלהיכשל גורם לכישלון)- יש לכוון להגשים את התוצאה ממנה אנו מפחדים (בהתאמה: לכוון לא לישון או לכוון להיכשל בכוונה).
"מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסינו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו. צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על ידי החיים - יום יום ושעה שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה. חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי-הרף לפני כל יחיד ויחיד."
-"האדם מחפש משמעות"/ויקטור פראנקל, תרגומו של חיים איזק. הוצאת דביר.
-"האדם מחפש משמעות"/ויקטור פראנקל, תרגומו של חיים איזק. הוצאת דביר.
---
וזה גורם לי להרהר, מה אני יכולה לתרום לעולם?...
