Malini

בבוקר היה לי קשה להיפרד מהמיטה, הרבה אנשים ניסו ליצור איתי קשר ולא רציתי לענות או לחזור לאף אחד מהם. בצהריים המצב השתפר וסוף סוף זזתי מהמיטה, אבל לא הצלחתי "להתניע את המנועים" ולהתחיל את היום מה שנקרא. הייתה לי תוכנית בראש והרגשתי שהכל חסר טעם ולא ניתן לביצוע, למרות שזה מאוד פשוט. התיישבתי מול המחשב והוינדוס מאיים לעשות ריסטט, אז ישבתי והתחלתי לגבות דברים שהיו פתוחים שלא יילך לאיבוד. עכשיו שאני כותבת את זה אני מרגישה מאוד עצבנית.
גם היו היה לי ויכוח חסר טעם לחלוטין עם מישהי בפייסבוק כי ניסיתי לחפש עזרה למישהו שאני מכירה והרגשתי נורא עצבנית.
המחשבה שאני לא הצלחתי לתפקד ולעשות את היום מושלם מאוד מתסכלת אותי.
אני עצבנית. אני עצבנית. אני עצבנית.
הבטחתי הבטחות לאנשים ולא קיימתי אותן כי אני לא הצלחתי להתחיל את היום.
אני לא מבינה מה יש לי, לא מרגישה מפוקסת בכלל והעיקר- מאוד מאוד אבל מאוד עצבנית. וכמובן ככל שאני חושבת על זה יותר ככה אני יותר עצבנית.
מה שאני הכי רוצה כרגע זה להתנתק מהעולם ולהיות זמן מה בתוך המרחב הפרטי והבטוח שלי.
אבל אני יודעת שלעשות את זה במקום להכריח את עצמי לחזור למסלול הנכון רק ידרדר את המצב ואהיה עצבנית ומתוסכלת אפילו עוד יותר.
אבל אני מרגישה כאילו המצפן שלי מצביע על הצפון הלא נכון, אני לא ממש מבינה מה הדבר הנכון שעליי לעשות כרגע כדי לחזור למצב טוב.
עולים לי כמה רעיונות בראש של, תעשי את זה או את זה... אבל אז מגיעים עוד ועוד ועוד דברים ואני מסיימת לעשות את הדבר הלא נכון ולא מבינה בכלל מה אני עושה ומה עושים עכשיו.
למשל אני אמורה להיות בפתח תקווה תוך פחות משעה, זה שעתיים אם לא שלוש שעות נסיעה, ואני עדיין בפיג'מה בבית.
אם כבר מדברים על בית, אני נורא צריכה לסדר אותו.
ואם כבר מדברים על סידורים, יש כמה סידורים שאני עוד צריכה לעשות.
הפוסט הזה נכתב כדי להיקרא שנית ולנסות להבין מה מצבי הנפשי כרגע. מבעד לכל הבלבול אני מרגישה שמשהו לא תקין. לפעמים לעלות את הדברים על כתב ולנסות לקרוא אותם מנקודת מבט חיצונית עוזרת להבין מה מצבי כרגע ולקבל החלטות חכמות יותר.