כשהמרצה יוצא מן השק

ראיתי הרצאה בטדx על פדופיליה. האנושות מאוד איכזבה אותי. באה בחורה צעירה וחושפת אותם לאמת שהם לא מוכנים לשמוע, הם יוצאים נגדה כי היא לדבריהם מנסה "לנרמל" פדופיליה במקום לגנות אותה כהוגן כמוהם.
אבל הבחורה צודקת! אף פדופיל לא בחר להיות פדופיל. והיא דואגת גם להבהיר, שפגיעה בילדים- היא כן מבחירה, ולא תמיד נעשת ע"י פדופילים, ואת זה אנחנו רוצים למנוע!
למה אנחנו מחכים? אולי חלקנו מקווים שאלו הפדופילים יתאבדו ויקחו את סודם לקבר גם אם לא נגעו בילד מימיהם (אולי אפילו נמנעו לצרוך פורנוגרפיה כזאת, להימנע מלעודד את השוק החולני הזה, כי הם מבינים שזה לא בסדר). או שאנחנו מחכים שהם ישברו ויפגעו בילד? למה אנחנו לא יכולים פשוט לתת להם מרחב בטוח לדבר על זה ולטפל בזה? גם אם אין לנו הרבה מושג בפדופיליה כרגע, אנחנו עדיין יכולים לצמצם את החשקים המיניים ולהציע להם טיפולים. אנחנו יכולים לעזור לו ולעזור לכולנו להפוך לחברה בטוחה יותר. ועל הדרך, נוכל גם ללמוד הרבה יותר על התופעה ולמגר אותה, לטובת כולנו.
אבל אף פדופיל לא יצא לקבל עזרה אם הוא יודע בוודאות שהוא יקבל לינץ' ונידוי חברתי אם רק יצייץ על זה. אולי רק הפחות שפויים מביניהם. גם לכו תדעו כמה מהמטפלים והרופאים ירגישו בנוח לטפל באחד כזה, למרות שבועתם המקצועית.
ההרצאה הזאת היא בין ההרצאות הכי חשובות שעלו בזמן האחרון בטד, והיא הוסרה. המרצה כנראה לא תחזור לדבר על זה בפניי הקהל כי היא קיבלה איומים ונאצה מאלפי אנשים. כי בני אדם כרגיל, לא רוצים להתמודד עם האמת.
ובזמן שכולנו עסוקים בלקטול אנשים שבאו לעלות מודעות במטרה להגביר את הבטיחות של כולנו, עוד חיים של ילדים נפגעים, כי בחברה שלנו לא קיים שום פתרון אמיתי לתוקפים שלהם מלבד כשכבר מאוחר מדי.