ספר החוקים החברתי גרסא א'

 > אישי

• מומלץ לתפעל מסמך מעודכן של קשרים חברתיים, במיוחד אם הזיכרון לגביי אנשים ואירועים חברתיים לא מאוד מוצלח ^^'
• אם ברצוננו לספר או לדבר על משהו ארוך, רצוי לחשוב מראש על הניסוחים (ואפילו לכתוב אותם) ורק אז לגשת לפתוח את השיחה מול הבן שיח. זה א. עוזר לנו להעביר טוב יותר את הכוונות והמידע שאנחנו רוצים להעביר ב. יכול לקצר משמעותית את המלל ולהפוך אותו גם ליותר ברור, מה שמאוד יתרום לחווית הקשב של הצד השני.
• כמו כן, אם קשה להתרכז או יש נטייה להתפרץ, רצוי להיעזר בפנקס או הערה פתוחה ולרשום בו/בה מילות מפתח למה שרוצים להגיד עד שמגיעה הזדמנות לדבר עליהם, או פשוט כדי לעקוב אחרי השיחה. רצוי להיעזר בטכניקה הזאת גם בזמן שיעורים כדי להימנע מלהפריע למורה ולשאר התלמידים.
אם מדובר באדם שנמצא אצלנו כאיש קשר באחת מתוכנות המסרים, אפשר גם להגיב לו תוך כדי הדיבור שלו ישירות לצאט המשותף ולהזמין אותו לבדוק את הודעתינו בסוף דבריו.
• תמיד לדאוג שיש איתנו טישו/נייר טואלט.
• תבנית אופציונאלית להבעה עצמית
The situation of _____ making me feel ______ because ______ .
• יש להתאים הופעה (מראה מסודר, ריח נעים, לדבר בקול ובנימה תואמים מצב, להשתמש בשפת גוף מתאימה והולמת) לפעילות ולמקום כדי שלאחרים יהיה נוח ונעים להיות בנוכחותנו.
• תזכרי- מראה מטופח ובריא ודיבור מלא בטחון ורוגע תורם לקבלת פידבק חיובי.
• ולא לשכוח להכיר בחוזקות והיתרונות שלנו.
• Things that helping me "Be in the zone" or "flowing" -> Following passions -> "Soul/Self Shining" -> Positive Attraction
• מוזיקה היא כוח. תדאגי שתמיד תהיה לך גישה לאוסף שירים אהובים.
• יש מה אני מרגיש ומה אני חושב. לתת מקום נפרד לרגשות ולמחשבות.
• אם אנחנו צריכים לשחרר ממשהו, יעזור להתרכז בדברים חשובים אחרים.
• לזכור שבתקשורת אין תמיד 100%, אבל חשוב לשאוף להשתפר. לא תמיד מצליח בכל שיחה ותקשורת, אבל להצליח יותר זה ההישג המשמעותי.
• כשעושים קניות, חשוב לתפוס כמה שיותר את אופן השימוש במה שאנחנו חושבים לקנות. למשל, אם קונים בגד, רצוי למדוד אותו ולוודא שהוא יושב טוב, שהוא נוח והכי חשוב- לתכנן מראש מתי ואיך נשתמש בו. אם קונים אוכל, לקבוע מתי נכין ונאכל אותו. אם קונים ספר, להחליט מראש מתי קוראים אותו, שלא ישב סתם על המדף (אחרת, פשוט לרשום לעצמנו את הכותר והסופר, ונקנה\נשאיל כשנתפנה אליו). אם רוצים צעצוע או חפץ מסויים, לוודא שאכן יהיה בו שימוש לטווח ארוך. דבר נוסף שרצוי לשאול את עצמנו- האם זה משהו שאני יכולה להשיג בחינם (מסירה, גיפטקארד או נקודות)\השאלה\יד שנייה\ממוחזר\זול יותר (הנחה, קופונים) ? אם יש לנו את האפשרות להשיג משהו יותר זול וידידותי לסביבה, עדיף (לא על חשבון האיכות שדרושה לנו, כמובן, כי אז זה גם לא משרת אותנו סביבתית). להימנע מלקנות דברים שאנחנו לא יודעים או בטוחים מתי ואיך נשתמש בהם, לא משנה כמה הם קורצים לנו!

> משפחתי

• לחגוג אירועים והצלחות משפחתיות.
• מתנות (עדיף בהכנה עצמית) ברכות ופרחים לבעלי שמחות, חגים ומועדים משמחים.
• להשתדל לסנכרן את לוח הזמנים של כולם, לאכול יחד ולבלות כל יום יחד.
• להתעניין בשלומם של חברים ובני משפחה שעוברים חוויה או תקופה קשה ולהביע אמפתיה והבנה למצבם.
• כשמתארחים אצל משפחה, כדאי להביא משהו מעשה ידינו כגון אוכל או עבודת יד.

> בינאישי

• תחילת שיחה (דיאלוג) + קידומה
1. להתבונן ב"אגביות\CASUAL" אל עבר המטרה (האדם עמו ננסה לשוחח).
2. שימוש באביזר (עט, טלפון, ספר...) בו נעסוק בזמן בחינת המטרה.
3. לפני שמתחילים שיחה- יש למצוא נושא משותף. רמזים לנושא כזה אפשר לקחת מהופעתו, עיסוקו באותו הזמן, המרחב המשותף שבו נמצאים.
4. שאלות להתחלת שיחה וציונו של הנושא המשותף.
5. המשך החלפת מידע -> הערכת מידת עניין, הצגה עצמית במידת הצורך...
6. פניות וזמינות - לבדוק האם בן השיח פנוי לנו. יכולת לבקש את הפניות של בן השיח (האם עסוק? אפשר איתך על משהו? תוכל להתפנות אליי לרגע?).
7. במידה ופונים אלינו- לעשות מאמץ להתפנות במידת האפשר, גם אם נוכל לעשות זאת רק מאוחר יותר (כלומר לבקש לתת לנו עוד כמה רגעים או לקבוע למועד אחר אם אפשר). פניות גבוהה לאנשים מאוד עוזרת בתחזוק והעמקת קשרים לטווח הקרוב והרחוק, כי זה עוזר להם להרגיש חשובים, רצויים ומוערכים- ואז קל להם יותר להתייחס אלינו בצורה נעימה וטובה.
כשהצד השני מסרב לעשות מאמץ להיות זמין עבור האחר אפילו לזמן קצר או אחר, זה גורם לאנשים להרגיש דחויים ומתוסכלים. אם זה קורה יותר מפעם אחת, הם יכולים גם לתפוס את אותו צד כאנוכי, מתנשא, קר לב, סנוב ועוד. על כן, על מנת להימנע מאי נעימות וסביבה נעימה ככל האפשר, רצוי תמיד להציג את עצמנו כשואפים להיות זמינים גם כשאנחנו לא הכי מעוניינים (ואז ניתן להיעזר בניסוחים כמו "אני מאוד אשמח לדבר איתך\לשמוע אותך אבל אני כרגע קצת עסוקה, זה בסדר אם נדבר אח"כ?" ואם אין ביכולתנו להגיב באותו רגע אז ממש ממש ממש להשתדל לרשום לעצמנו תזכור לחזור לאותו בן אדם מאוחר יותר, הוא מאוד יעריך את זה).
דיסקליימר- אם מדובר בבן אדם שלא משנה כמה ניסינו להיות סובלניים ונחמדים כלפיו, מתנהג אלינו בצורה אגרסיבית, לא נעימה ואף פוגענית, ברור שאין שום סיבה להיענות לו והדבר הנכון הוא פשוט להיתרחק עד כמה שניתן מאנשים כאלה. ואפילו, במידת הצורך, לערב גורמים מפקחים כגון אדם בעל סמכות במסגרת שבה מטרידים אותנו. יש אנשים שלא יודעים להתנהג יפה לאחרים ואין שום סיבה שנפגע מהם, עלינו מעל הכל לשמור על עצמנו ולהקיף את עצמנו בחברה טובה וחיובית.
8. לעשות תיאום ציפיות מקדים- השיחה דחופה? ניתנת לדיחוי? ארוכה? קצרה? חשובה? איזוטורית? כמה נושאים\דברים כלולים? איזה סוג של התייחסות\משוב אנו רוצים לקבל? (דעה, ביקורת, הקשבה בלבד, אמפתיה, נחמה, שיתוף...).
9. ניחום: הקשבה -> נתינת תוקף ואמפתיה -> הבעת אמון ותקווה שהמצב ישתפר -> אם יש עצה, סיפור או דעה מתאימים, וזה תואם לציפיות הצד השני ("אני יכול\ה לספר\להגיד?" או "זה בסדר אם אגיד\אספר\אשתף בהקשר את...?") -> לשתף אם חיובי.
10. שפת גוף מופנת לדובר, שמירה על קשר עין. שפת גוף מאוד משמעותית בתקשורת בין אישית.
11. לשאול שאלות פתוחות – "מה קורה?\מה נשמע?\מה המצב?" (או יותר רשמי במידת הצורך, למשל: "אפשר מזמנך לכמה דקות?\ אני אשמח לדון איתך על משהו\ אפשר לשאול אותך שאלה?"). אפשר גם לציין נושא משותף "איך היה הסופש?" "למה את מקשיבה עכשיו?" "איזו חולצה יפה, מאוד אהבתי, מאיפה?"
12. לענות על השאלות של עצמך. -> לתת תוכן להכיר את עצמי, מייצר הדדיות בשיח.
13. למצוא תחומי עניין משותפים. לשאול שאלות המשך (בהתאם לתשובות שקיבלנו). להקפיד שהשאלות יהיו הולמות מצב, קשר וסיטואציה- למשל, לא לשאול שאלות אישיות מדי בהתחלה (ואם שואלים אותנו שאלות כאלו, להבהיר שלא נעים לנו או לא מעוניינים לענות על זה). לשאול שאלות פתוחות שיעודדו את המשך השיח, אפשר גם להציע כמה אופציות למענה בשאלה (ולא רק כן או לא). אפשר להוסיף לשאלה גם מידע מעצמנו. דוג: "האם הבת שלך כבר הולכת או עדיין זוחלת? אני זוכר התחלתי ללכת בגיל שנה פלוס".
נושאים אופציונליים לשיחה: מוזיקה, סופ"ש, משחקים, טלוויזיה\סדרות, קולנוע, צבע עיניים\שיער, פנאי, אוכל, ספר, אופנה ויופי (בגדים, איפור, ציפורניים...).
דברים חיוביים.
לא תחומים אינטימיים או אזור החלציים.
12. לשמור על הדדיות - לשים לב שלא משתלטים על השיחה:
- לתת מקום לצד השני לבטא את עצמו.
- לא למהר לשפוט לפני שהצד השני מסיים לדבר.
- לא להפריע לו, לנהוג בסבלנות ובכבוד.
- לתת תוקף/לא לבטל את רגשותיו וחוויותיו של הצד השני.
- לא להפוך אותה ל"ראיון", כמו מבחן שבו אחד זורק שאלות והשני עונה.
- אם אנחנו הצד המדבר, לוודא שהכוונות שלנו הועברו כפי שקיווינו. אם אנחנו הצד המקשיב, לוודא בסיום הדיבור של הצד הדובר (קודם עם עצמנו ואח"כ במידת הצורך עם הדובר) שאכן קיבלנו את המסר הנכון- זה נקרא לתת ולקבל משוב. קורה שיש אי הבנות, זה טבעי.
- דעות: עדיף להגיד דעה על נושא או חפץ כללי מאשר על אדם ספציפי. למשל, "אני לא ממש אוהב את הכתיבה של ג'יי קיי רולינג" מאשר "אני לא אוהב את ג'יי קיי רולינג". או "אני אוהב את השירים של הביטלס" במקום "אני מעריץ של ג'ון לנון". אנשים פחות רגישים לחפצים ונושאים כלליים אבל יכולים להיות מאוד מתגוננים/תוקפניים כששמות ואנשים ספציפיים עולים לשיחה.
- ביטוי כעס- מותר לבטא במקום בטוח. אסור במקום לא בטוח.
- בדיחות: ההומור שעובד עם רוב האנשים זה תיאור סיטואציות בצורה מוקצנת ומוגזמת, משהו שברור לכולם שזה לא באמת ככה (אבל מצד שני גם "יש בזה משהו", מבינים את ההקשר).
אם בוחרים להקניט מישהו- דואגים לעשות את זה רק עם אנשים מוכרים עם מערכת יחסים טובה שהגבולות איתם ברורים לנו.
13. לוודא שיש סימני תגובה חיוביים אצל בן השיח- קשר עין, שפת גוף שפנוייה אלינו, הנהונים ומחשבה על הנאמר\נשאל. שיש הדדיות בשיח.
14. אם חסרים סימנים חיוביים אז כדאי לסגור את השיחה. פשוט לתת להן להסתיים באופן טבעי.
אם אני רוצה לסיים את השיחה- כשהצד השני מסיים משפט לפרוש "סיפור כיסוי": "סליחה אבל אני צריכה ללכת/צריכה לעשות משהו/לא מרגישה טוב/חייבת לסיים, תודה הייתה שיחה נעימה/תודה על השיחה". אפשר לפתוח את הטלפון תוך כדי.
• עבודה בשותפות: אם מישהו מבקש מאיתנו עזרה או אנחנו מעוניינים לעזור למישהו (או עוזרים זה לזה על מנת להשיג מטרה משותפת), חשוב ליישר קו עם הצד השני לגביי אופי העזרה בצורה ברורה ויעילה, ולהגדיר את תפקידנו בעשייה (מובלים או מובילים, יוזמים או נגררים, מעבירים ביקורת או מבצעים ציפיות).
• העברת מידע לגביי מפגשים וקביעת פגישות- כולל: מטרת הפגישה, נושאי הפגישה, מי יהיה נוכח בפגישה, היכן ומתי מתקיימת*, זמן משוער (ורצוי לדייק עד כמה שאפשר), האם צפוייה המתנה במקום הפגישה ואם כן מה זמן ההמתנה המשוער, מה עלינו להכין מראש ולהביא איתנו, ולסוף האם יש פעולות שעלינו לבצע טרם הפגישה (לדוג' ליידע מישהו, לשלוח מייל\פקס, למלא טפסים, להדפיס משהו...). *במידה ורוצים לתאם מקום ושעה, יש להכין מראש עד כמה שאפשר את שאר הפרטים המצויינים בסעיף זה על מנת לדאוג לפניות וזמינות מלאה ככל האפשר של האדם. במידה ולא מגיעים מוכנים עם המידע החשוב הזה מראש ומנסים לקבוע פגישה "באוויר" או עם מידע קריטי חסר, צפו להיענות בהתאם.
• התארחות- כשמגיעים להתארח אצל אחרים, חשוב לוודא (גם אם בעצמנו דרך האינטרנט או דרך חברים) מה כללי האירוח הנהוגים בבית שבו מתארחים. לרוב הם יהיו מותאמים לתרבות או לעדה של בני הבית, מאחר ואירוח משתנה מתרבות לתרבות. למשל, יש כאלה שיקבלו בברכה מתנות ועזרה לסדר ולארגן, ויש כאלה שזה יהיה ממש לא נעים להם ואפילו מעליב. לכן חשוב לבדוק ולוודא.
• התערבות בענייניהם האישיים של אחרים- אם רוצים להתערב בעניינם של אחרים כי למשל, אנחנו רוצים לעזור, יש לשאול אותם אם הם מסכימים שנעשה זאת עבורם.
• הקשבה- תחשבו לרגע, האם תעדיפו לשוחח עם מישהו שרק מדבר, מתמקד בעצמו ולא מתייחס לכך שיש צד שני לשיחה, או עם משהו שמגיב אליכם, מפגין
חיבה, אמפתיה ומאפשר שיחה אמיתית? היכולת להקשיב היא מפתח מהותי לתקשורת בין אישית והיא שיוצרת קשר אישי חיובי משמעותי בין אנשים.
• פחות לשפוט ולבקר- יותר לשאול ולהתעניין.
• קיים עיקרון בשם "תגובה מהופכת" (ועליו גם מושתת מושג "כתיבה מהופכת"). מה היא תגובה מהופכת? זה כאשר אנחנו מנסים להגיב מתוך נקודת המבט של הצד שעמו אנו מתקשרים, ולא רק מתמקדים בלתווך את נקודת המבט שלנו. כלומר, בתגובה מהופכת אנחנו שמים דגש על מה חשוב לצד שני, ופחות על מה חשוב לנו. לדוגמא, אם אדם מסויים מדבר בקול רם, במקום לבקש ממנו ישירות "בבקשה תהיה יותר בשקט", אנחנו ניקח בחשבון את הצד שלו (אולי הוא לא שם לב? אולי הוא מתרגש מאוד או כועס? אולי מאוד חשוב לו להגיד משהו ולכן הוא מדבר בקול רם ואם נבקש ממנו ישירות הוא יפגע כי ירגיש שמנסים להשתיק אותו?) ומנקודת המבט הזאת נגיב ("מאוד חשוב לי לשמוע את מה שיש לך להגיד, אבל אני אשמח אם תדבר בטון קצת יותר שקט כדי שיהיה לי קל יותר להקשיב לך").
עיקרון התגובה המהופכת הוא לא פשוט ליישום ודורש תרגול וקשב רב לסובבים. הרבה פעמים גם זה גורם לצד השני תחושה שאתה מרוסן מדי ומתאמץ יותר מדי לרצות אחרים כשהוא לא מיושם נכון. חשוב לעשות מאמץ ללמוד להשתמש בו כי כשהוא מיושם נכון הוא כלי מאוד עוצמתי- במיוחד בניהול קונפליקטים ומצבים לא נעימים.
• תקשורת ברורה יותר: על מנת להיות ברורה ומובנת יותר, יש לשים דגש על הנקודות העיקריות שחשובות לצד השני- "ברומא תנהג כרומאי". אוטיסטים בדר"כ מתמקדים בעובדות ומענה ישיר על שאלות (=מהות התוכן), נטי"ם לרוב יתמקדו בתקשורת והתיווך העצמי (=כיצד התוכן מועבר).
העברת\קבלת אינפורמציה תהיה תלוייה גם בהאם קיימת חוויה של תוקפנות\התגוננות\FIGHT OR FLIGHT, שכן אדם שמרגיש מותקף או בסיטואציה לא נעימה יתקשה להתמקד בלהבין אותה (ואותי) וינסה אוטומטית להיחלץ ממנה בדרכים המוכרות לו. לכן, חשוב קודם כל לדאוג לבסיס נעים ונוח לשני הצדדים עבור השיחה. כלומר, לעשות סנגור עצמי בהתאם לסיטואציה ולבן השיח.
• סנגור עצמי = הצהרת כוונות מקוריות, יצירת מן קדימון שמבהיר מה הולך להיות הלאה ועם אלו כוונות את מגיעה. עם רוב האנשים, חשוב לשים דגש על כוונות חיוביות וליצור סביבה נעימה ואמפתית. עם חלק מהאנשים, לשים דגש דווקא בהעברת המסר בצורה ברורה וישירה דווקא תיצור הנגשה טובה יותר לכוונות שלי. מאחר ולא תמיד ידוע על ההתחלה מה העדפותיו של בן השיח, ההימור הבטוח הוא להתחיל בדרך שתהיה מקובלת על רוב האנשים ועם התקדמות השיחה לתפוס רמזים שיעידו על העדפותיו הטבעיות.
בכל המקרים מומלץ להסביר בפשטות ובבהירות את התחושות האמיתיות שלך, הבהרת הרגשות שלנו כמו שהם לצד השני הן הדרך הקלה והבטוחה ביותר לגרום לו להבין אותנו. לדוג': "סליחה. אני פשוט מרגישה מוצפת\מתוסכלת\קשה לי, אז אני אשמח אם תוכל לעזור לי ב..."
• אם עושים מאמץ לאפשר הסבר הגיוני ומניח דעת לצד השני, ולתת תוקף לרגשותיו ודעותיו של הצד השני (לא מחייב לקבל אותן, פשוט לתת להם התייחסות רצינית ומכבדת בשיח), סיכויי גבוהה יותר שהשיח/דיון יעבור בצורה חלקה וטובה יותר, ואף יתאפשר קשב לדבריי שיכולה לאפשר גם הסכמה.
• לדוג: אדם כועס ומתחיל לתקוף, ישירות או פאסיב אגרסיב. אפשר להגיב, "ברור לי שזה יכול להכעיס כי א'..., מצד שני כדאי לקחת בחשבון שב' וג'."
• תגובות חיוביות: הנהונים, הסכמות, חיזוקים, חזרה על דברים גם אם בביטויי קצת שונה, הבהרה שאתה מסכים או הבנת/קיבלת את הדברים/ההסבר/התחושות של הצד השני גם אם לא מסכים, ועוד- תורמים מאוד לקידום שיח נעים ומספק לכלל הצדדים.
• אי הסכמות- לכל בן אדם יש את המציאות שלו, אפשר להסכים על דברים מסויימים ולחלוטין להתנגד בדברים אחרים. חשוב לשאוף לתת כמה שאפשר תוקף ומקום לאחרים, ולהיזהר מלבטל או לתקוף אותם. אם דעתנו שונה או סותרת, ניתן להציע אותה כ"עוד אופציה", עוד משהו שאפשר לקחת בחשבון.
• לתת דעה שלי בלי לבטל את הדעה של הצד השני, לנסות ללכת לכיוון של "גם וגם". למשל, להגיב ב"אולי, אני אחשוב על זה, יש לי עוד רעיון שאולי יכול להיות נכון".
• ומה עושים לגביי שיח שמתבסס על עובדות- נניח מתנגד חיסונים מול תומך חיסונים?
א. קודם כל מיישרים קו לגביי גבולות השיח. קובעים את הכללים מראש.
ב. משתדלים לשמור עליו מכבד כלפיי כלל המשתתפים ולעניין, בלי "לרדת לפסים אישיים".
ג. לזכור שאפשר תמיד לבקש לצאת ממנו\לסיימו, וזה אינו הפסד או פגיעה בכבודו של מישהו. לדעת מתי לחתוך זה המעשה הבוגר לעשות.
למעשה, אחת הדרכים הכי טובות לסיים שיח זה לסכם היכן אנחנו כן מסכימים ולבקש לסיים את הדיון בכך.
ד. מותר לשנות את דעתנו, מותר להסכים עם דעה שהייתה בהתחלה שונה משלנו. האנשים שהכי מרוויחים מדיונים ותקשורת הם אלו ששומרים על גישה פתוחה ומוכנות ללמוד מאחרים.
יכול להיות גם שנסכים עם חלק מהדברים, ופחות עם כל שאר הנאמר, וזה גם בסדר. לא חייבים להסכים עם הכל.
ה. וחשוב, כמובן, לוודא שהמסרים הועברו בצורה נכונה וברורה, שכלל הצדדים הבינו את כוונותיהם המקוריות של הדוברים.
• לפעמים אנשים יכולים להשתהות ולקחת הפסקה מדבריהם, זה לא אומר שהם סיימו לדבר ועלינו למהר להגיב.
• לכן, מומלץ לזכור לוודא עם כלל המשתתפים שהם סיימו את מה שרצו להגיד ויש לנו אישור לדבר.
• חשוב לוודא שאין המשך כי לפעמים אנחנו רוצים לשאול או להבהיר משהו, ובעצם זה בדיוק מה שבן השיח רצה להגיד בהמשך דבריו, וקטיעתו גרמה למצב לא נעים שבו גם לא נתנו לו אפשרות לסיים את דבריו וגם שיבשנו את יעילות השיח/דיון.
• ווידוי העברת המסר- צד א' מוודא שהצד השני הבין את מהלך הדברים ("הבנת אותי?") וצד ב' מוודא שהוא הבין (חזרה על הנאמר, רצוי בניסוח קצת שונה).
בחלק מהמקרים בסוף השיחה\דיון ניתן לעשות סיכום משותף כדי לוודא שהכל נאמר והובן.
• תקשורת וירטואלית- מאחר ויותר קשה להעביר טונים ושפת גוף, אפשר להשתמש ב:
- עיצוב טקסט (מודגש להדגשה, נטוי לאי וודאות, קו חוצה להסתרה).
- סמיילים ואימוג'יז, במיוחד כדי להעביר כוונות ומצב רוח.
- ממים\רפרנסים חזותיים (סטיקרים, תמונות, אנימציות, סרטונים ושירים).
15. מגע- מגע מתפרס על סקאלה בהתאם לרמת קרבה לבן אדם. ככל שרמת הקרבה והאינטימיות גבוהה יותר, צפוי להיות יותר מגע. ככל שאדם זר יותר, עלינו לשמור יותר על מרחק ולכבד את המרחב הפרטי שלו. כשאנחנו מעוניינים במגע עם אדם קרוב, רצוי לבדוק לפי שפת גוף אם הוא פנוי אלינו ואם לא בטוחים אז לשאול אם אפשר.
בין אם מדובר באדם קרוב או אדם זר, כשקורה מגע שאנחנו לא מעוניינים בו אפשר לסרב:
"תודה, הייתי ממש שמחה אבל עכשיו פחות מתאים לי, אולי אח"כ" - כשמדובר באדם מוכר עם קשר טוב.
"בבקשה תשמור מרחק ותכבד את המרחב הפרטי שלי, ככה זה לא נעים לי" - כשמדובר באדם זר שלא ממש מכירים.

> בינאישי וקבוצתי
• כשמארחים מישהו תמיד לדאוג להציע לו משהו לאכול, לשתות, להחליף לנעלי בית ולהראות את הדרך לבית שימוש (שכמובן, נשמר נקי עם כלמה שצריך).
• כמו במקרים המשפחתיים, יש קבוצות בהם נהוג לחגוג יחד אירועים והצלחות משפחתיות. כך למשל מוסד לימודים יכול לבחור לציין חגים ואירועים שונים, או קבוצת של חברים את ימי ההולדת של חבריי הקבוצה. הדבר משתנה ותלוי באופי הקבוצה וכלליה, יש קבוצות שיהיה להן חשוב לקיים חגיגות וציונים מסויימים ויש קבוצות שדברים אחרים יהיו חשובים עבורן.
• לברך בעלי שמחות ועל אירועים משמחים שקרו לחברי הקבוצה. אם מדובר במישהו עם קשר קרוב ואינטימי אפשר להשקיע במשהו גדול יותר (ראו קטגורייה "משפחתי").
• בסיום תקופה משותפת (חבר בעבודה עוזב, סיום טיפול מסויים, סיום קורס לימודים או שנת לימודים) נהוג לאחל לצוות או למי שעוזב בהצלחה בהמשך הדרך ואפילו לצרף מתנת פרידה קטנה בתור הוקרת תודה על התהליך המשותף והעזרה (זר פרחים קטן, מארז שוקולד או לתה/קפה, מסמך הוקרת תודה ממוסגר- יכול להיות גם יצירה עם הקדשה אישית).
• באירועים וחגיגות גדולות נהוג להכין מתנות לכלל המשתתפים (נניח אירוע של חתונה, בר מצווה, השקה וכ"ו...).
• עקרון השיוויון- כשנמצאים במרחב תקשורת קבוצתי יש לתת יחס מינימאלי שווה לכל חברי הקבוצה. למשל, אם מתעניינים בשלומו של אחד מחברי הקבוצה בנוכחות של עוד חברי קבוצה, יש להתעניין גם בהם. אם מכבדים מישהו, יש להציע גם לכל שאר הנוכחים. אם נעשת פעילות שבהם משתתפים מספר חברי קבוצה, יש להציע אותה גם לשאר החברים בה.
• למרות קיומו של עקרון השיוויון, יש לקחת בחשבון שאין כל חברי הקבוצה במעמד שווה. יש אנשים בעמדות גבוהות יותר (מארגנים, יוזמים, מובילים וכ"ו), יש אנשים בעמדות נמוכות יותר (משתפי פעולה, מעודדים, תומכים) וגם כאלה שעמדתם בקושי מורגשת (נגררים ופסיביים). מעמדות בקבוצה אינם קבועים אלא דינמיים ומשתנים, אדם אחד יכול להוביל ולהנהיג לתקופה ואז לסגת לפעילות פסיבית, בעוד חבר קבוצה שהיה יותר פסיבי יקח את ההובלה לידיו. קבוצה מגובשת מצליחה ליישם את עקרונות שיוויוניים עם כל חברי הקבוצה (למשל, כולם זכאים להשתתף בפעילות הקבוצה, כולם זכאים לקבל יחס והתעניינות בחברי הקבוצה, כולם זכאים לקבל מרחב ליוזמות אישיות...) אך כן יש גם רגישות לדינמיקה והמעמדות בקבוצה שמשפיעים במצבים של קונפליקטים ואי הסכמות.
• בראיונות עבודה, לימודים וקבלה לתפקידים... - נוטים לבדוק את החוזקות בצורה עקיפה (שואלים מה עושים בחיים, איך היה בעבודה הקודמת אם הייתה...), ואת החולשות בצורה ישירה (מה היה לנו קשה בעבודה הקודמת, מה אנחנו חושבים שיכול להיות לנו קשה בעבודה הזאת, מה החסרונות שלנו...)- ובודקים איך אנחנו עובדים ומתמודדים איתם.
נספחים: