יום ראשון, 26 ביולי 2020

אין שרות בקבינט הקורונה

נתחיל מזה, שיש לנו 8 שרות בלבד, מכל ה-34 השרים הנוכחיים.
אלו הן כהן(שיווין חברתי), רגב (התחבורה), ינקלביץ' (התפוצות), תמנו-שטה (העלייה והקליטה), גמליאל (הגנת הסביבה), לוי-אבסקסיס (חיזוק וקידום קהילתי), פרקש-כהן (נושאים אסטרטגיים) וחוטובלי (ההתיישבות).
מתוך ה-8, מי שהיו חלק מקבינט הקורונה הם מירי רגב ומירב כהן.
זהו, רק שתי נשים מתוך 16 שרים שהיו בקבינט.
על מירי רגב אין לי הרבה מה להוסיף, מי שעוקב ראה כמה קיום הנחיות והווית השראה ומופת בימים קשים אלה קרובים לליבה.
מירב כהן היא השרה לשיוויון החברתי וגמלאים, היא הקול של האוכלוסיות, שלדעתי האישית, הכי נפגעות בתקופה הזאת. זה קול שדווקא ראוי להישמע בקבינט, ולא רק בגלל שהיא אישה.
האמת, אישית לא מעניין אותי אם יש בקבינט נשים, אין בקבינט נשים... מעניין אותי שקולם של אלו שראויים להישמע לא יגיע למקבלי ההחלטות. ואני מקבלת את התחושה שיש אנשים שזה פחות מעניין אותם, העיקר שיהיה ייצוג מגדרי שיוויוני בקבינט החירום.

יום שישי, 17 ביולי 2020

לא תעמוד על דם רעך.

הבעיה בקורונה היא הרבה מעבר לקריסת המערכתית וההנחיות הבעייתיות והממשלה שמתנהגת בחובבניות.
הבעיה היא שהזמנים האלה פשוט מציפים את כל הגועל נפש בחברה שלנו.
אנשים אומנם עוד לא גונבים כי אין להם מה לאכול או עושים טרור אנריכיסטי חסר רסן, לא ברור אם נגיע לזה למרות שאנחנו בדרך הנכונה לשם,
אבל ההרגשה היא שהמוסר והאמפתיה פשוט הולכים ואינם.
זה מתחיל בכל אלו שמנסים לשכנע את עצמם והאחרים שמנסים לכפות עלינו דיקטטורה דרך לבישת מסיכות ומעקב אחרי חשיפה לחולים. אז הם מסרבים להסתובב עם מסכות או למדוד חום או אפילו להישאר בבית שיש להם תסמינים כי "אין דבר כזה קורונה". אוייש סתמו את הפה כבר, אתם לא יודעים כלום, בני כמה אתם? 40? 50? 60? היה לכם מספיק זמן לחשוב על החיים ולהבין שאתם לא יודעים דבר וחצי ממה שקורה סביבכם, תרדו שנייה מהעץ שטיפסתם עליו לאף אחד לא אכפת מהחיים המשעממים שלכם בחור המזרח תיכוני הזה וכל עוד אין לכם כמה ביליוני דולרים בקניינכם גם לאף אחד לא יהיה אכפת. אף פעם.
וזה ממשיך בכל האנשים האלה שחושבים, "אוקיי אז נדבקתי בקורונה אבל זה כולה הצטננות, החיים ממשיכים, מה כבר יקרה אם אני אצא החוצה או אשלח את הילד לגן?"
אז שלחתם את הילד לגן ועכשיו הגננת שלכם מתה. (סיפור אמיתי).
שמחים????
אה וגם כל החכמולוגים האלה שהאמינו לכך ש"ילדים לא נדבקים" ואז הילד או התינוקי שלכם העלה חום ולקחתם אותו למיון כי לא האמנתם שזאת קורונה ולא סיפרתם דבר לצוות. (סיפור אמיתי).
טפיי עליכם, אמן והרווחה תיקח לכם את הילד בדקה הראשונה שהשביתה שלהם תסתיים ולא תשרצו יותר בחיים. שהגועל נפש החינוכי הזה לא יתפשט הלאה. אתם יודעים שעכשיו מערכת הבריאות קורסת ויש מחסור חמור בצוותים רפואיים אבל על הזין שלכם שעוד אנשי צוות וחולים ידבקו נכון??? הכל מגיע לכם כי אתם כל כך מיוחדים וחכמים וטובים. לא אתם סתם חתיכת חארות, חוליגנים, אתם מתנהגים כמו ילדים בגן ובטח ובטח לא אחראים מספיק לגדל ילדים משלכם.
ואתם שצריכים להיות בבידוד והולכים לקופת החולים כמו כלום. (סיפור אמיתי) אוקיי קורונה יכולה לפגוע במוח אבל לדעתי אמא שלכם הפילה אותכם כשהייתם קטנים. עכשיו הכנסתם את כל הצוות, כולל הרופא, שנחשפו אליכם ומנעת מעוד מאות אנשים טיפול ויחס שזקוקים לו יותר ממכם כי הכנסתם את פאקינג כל הצוות הזה לבידוד. וכל זה היה נמנע אם הייתם מפעילים שיקול דעת קטנטןןןןן ופשוט מרימים את הטלפון, או מבקשים ממישהו להרים עבורכם! אפילו כבדת שמיעה כמוני עושה את זה בקלי קלות מה התירוץ שלכם? אין, אתם סתם טמבלים ואף רופא לא יוכל לסדר את זה אז למה כולם מסביבכם נדפקו.
ואתם אלו שמורידים את המסכה בסופר אחרי שנכנסתם, בין אם אתם עובדים בו או באתם "רק לקנות משהו קטן". באימא שלכם??? את מי אתם דופקים פה, את הזקנה שיש לה חמישה ילדים ועשרה נכדים שמתפללים עליה כל יום שתישאר בריאה? את הילדה הקטנה שסיימה לפני שבועיים כימו כי חלתה בסרטן ואימא שלה קפצה לסופר לקנות לה משהו טעים כי היא בקושי אוכלת? את הקופאית שחולה בסוכרת נעורים מאז שהיא ילדה קטנה ומחכים לה בבית שלושה ילדים? את מי אתם דופקים?!?!! אה???? העיקר חלקכם לובשים גם כיפה או שמים פעם בחצי שנה תפילים מי ישמע צדיקים גדולים. נראה איך הכיפה או התפילין יעזרו לכם אחרי שהפצתם הנגיף בסופר (שכמובן לא ידעתם שאתם נושאים כי הרגשתם בסדר גמור) וגרמתם לעשרות משפחות להיות באבל.
אה, מה, אלא החיים אתם אומרים? אנשים מתים?
אז בואו צדיקים נראה מה יש לתורה להגיד על הנושא הזה:
א. "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"
ב.וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'"
אז אנשים לא נכבדים ולא יקרים בכלל. לא לובשים מסכה? לא נשמעים להנחיות? לא נשארים בבידוד?
מעניין לה' את התחת מה התירוץ שלכם או באיזה סרט אתם חושבים שאתם חיים, על החוק בתורה עברתם.
והדם של האנשים על הידיים שלכם.
"אה נו זה החיים אנשים מתים" טפיי עליכם יא גועל נפש של קיום, בזבוז אסטרונומי של חמצן ואמצעי קיום, כמה נמוך מוסרית צריך לרדת כדי להגיד דברים כאלה. חבל שאף אחד לא מסתכל לכם בעיניים ולא אומר "חבל שזה הם ולא אתה", נראה אם האסימון ירד, כי כל מה שאכפת לכם ממנו זה רק אתם אתם ואתם. המיץ של הזבל זה מה שאתם.

יום שני, 13 ביולי 2020

Voluntatem Dei: "Remember you must die".

Cum autem subsisto populus credere in Deum, Deus non morieris.
A Netherlandish memento mori engraving print (c. 1520) attributed to Sanders Alexander van Brugsal
?Et vos, Euro

יום ראשון, 5 ביולי 2020

שבוע חדש

מאתמול מאוד עייפה, תוהה האם זה החודשי.
מצאתי אתר שמפרסם מן ספרות זולה קוריאנית מתורגמת לאנגלית (ז'אנר המכונה "רומן אינטרנטי" אם נהיה מדוייקים), חייבת להגיד שדי מעניין, מזכיר לי קצת את הסיפורים הקטשיים הרומנטיים שעניינו אותי בנעוריי. אז כן, אשפר להגיד שקצת נוסטלגי אפילו. מי שמכיר קצת את התרבות הדרום קוריאנית מסוגל להבין את ההשפעות של עולם הבידור הקוריאני והמערבי על סוג הכתיבה הזה.
אני מאוד נהנת לספק מידע שימושי לאחרים, אני חושבת שתפקיד אנדמניסטרטיבי או סוג של מודיעין יכול דווקא ממש להתאים לי.
היום טליה תקבל כנראה צעצועים חדשים. אין לי כוח לצאת איתה האמת, אני עייפה, אבל אעשה את המאמץ... אני אמא אחרי הכל, כבר לא הכל סובב סביבי 😄

יום חמישי, 2 ביולי 2020

טוב אז הבת שלי רשמית נעמדת והולכת! אני אמא גאה מאוד.
הגשתי את הבקשה לתביעת נכות כללית ועל הדרך גם בקשה לקבלת סל שיקום, שמעתי מחברה שלי שגם הגישה בקשה לביטוח לאומי להכרה בבן שלה כעל הספקטרום שאישרו לה ממש מהר אבל מצד שני מכיוון שמדובר בילד קטן הוא גם לא היה צריך להיות נוכח בועידה ואני כנראה אצטרך להיות נוכחת אז יכול להיות שיקח לי קצת יותר זמן לקבל את ההכרה שלי.
על הדרך אני מנסה גם לקבל שירותים מהתפתחות הילד ומהרווחה. התפתחות הילד דווקא נשמעים לי ממש סבבה ויצרו איתי קשר והסבירו לי דווקא מאוד ברור מה צריך למלא ואפילו לא צריך להגיע לסניף עצמו אפשר לשלוח במייל וזה ממש נחמד.
הרווחה דווקא יותר בעייתית ואני יודעת שעכשיו יש אצלם המון עומס ובעיות תקציב אבל... כן היחס בסניף של העיר שלי אליי היה די לא לעניין ואני מתכוונת לערב את הצוות הטיפולי שלי בזה שהוא מקסים ומוכן לעזור לי לקבל את מה שמגיע לי. בכל זאת שילמתי 5000 שקל על אבחון רק בשביל שהרווחה תכיר בי כאוטיסטית ותספק לי את השיקום שמגיע לי, אני מבינה שיש להם בעיות אבל מבחינתי אני צריכה לדאוג לתא המשפחתי שלי ואני לא מסתדרת כל כך טוב לבד אז אני ממש צריכה את התמיכה והליווי הזה. מבאס לי שאני נתקעתי על עוסיות כל כך לא נעימות שמסרבות לתת יד ולעשות את עבודתן המקצועית אבל גם זה קורה, אני מקווה שאצליח לגייס מספיק תמיכה כדי להרוויח את הזכויות שמגיעות לי ושעשיתי את כל המאמץ הזה עבורן.
בפן החברתי אני פחות פעילה חברתית כרגע ואין לי גם כל כך קבוצה שם בחוץ שאני משתלבת בה (הכוונה לקבוצה שהיא לא וירטואלית), אבל אני כן מתחילה לדבר יותר ולתקשר יותר כפי שאפשר לראות פה מהפוסט אז אני חושבת שהמצב דווקא בשיפור ואני לא יודעת אם ומתי אשתלב בקבוצה כל שהיא אבללל חוץ מעבודה אני ניסיתי גם לשלוח פרטים למספר מסגרות התנדבותיות ואני מקווה מאוד שיצא מזה משהו טוב. אני רוצה לנסות לצבור ניסיון בעבודות משרד ועם המכשירי שמיעה החדשים שלי זה יכול להיות מאוד אפשרי כי סוף סוף אני שומעת דברים וזה מדהים. אז כן אני מקווה שבקרוב מאוד אוכל לכתוב פה על או על עבודה או על מסגרת התנדבותית כל שהיא ומקווה שמצפים לי עוד הרבה דברים טובים, וכמובן עוד ציוני דרך משמעותיים של הבת המתוקה שלי. אצרף פה תמונה של הקטנה 😊